לדמותו של גבריאל הירשברג הי”ד

Gabriel Hershberg Z”L

gabiגבריאל הירשברג נולד בבודפשט, הונגריה בשבת חנוכה תשל”ב. היה בן בכור במשפחה יהודית ממוצעת, אשר נראתה לעין כמשפחה מתבוללת, אך העניקה לילדיה הרגשת זהות יהודית עמוקה וחיובית. בשנת תשמ”ט, לאחר התמוטטות השלטון הקומוניסטי, שלחו ההורים את גבי ואת אחיו אלי, הצעיר ממנו בשנתיים, לתכנית קיץ בישראל. מיד לאחר סיום לימודיו בתיכון, עלה גבי לארץ. גבי היה תלמיד מצטיין וחייל מעולה. לפני שהתגייס לצה”ל הוא הספיק ללמוד במכינה לעולים באוניברסיטה העברית ובישיבת הר עציון. לאחר שחרורו, החל ללמוד במכון מאיר בירושלים, אך מספר חדשים לאחר מכן, חזר עם אחיו לשליחות חינוכית ועידוד עליה בהונגריה. לאחר שובו לירושלים, קבע מקומו בישיבת עטרת כהנים. הוא אהב את הישיבה בכל נפשו ובכל מאודו.

בחצות הלילה – אור לכ’ חשון תשנ”ח, בדרכו מן הישיבה לפנימייה ליד שער שכם, ארבו מחבלים לתלמידי הישיבה וירו בהם בנשק חם. גבי נהרג, וחברו, בני דיל, נפצע קשה.

רבו בעטרת כהנים, הרב מוטי נחמני, כתב עליו: “גבי עלה ונתעלה… מן המעמקים בהם שומע האדם את פעימות לבה של האומה כולה, ‘ממעמקים קראתיך ד”, מן מעמקי החושך של הגלות, של יהדות מתבוללת, של בקעת העצמות היבשות שכבר לא נראה בהם כמעט אות של חיים, של נצח ישראל אשר לא ישקר ולא ינחם, של קול ד’ הקורא קומו וחיו. והוא קם וחי, והקים והחיה.

חיים מלאים, חיים של תקומה, חיים של קוממיות, והוא עצמו, אות וסימן ומורה דרך לתחיית המתים המופלאה הזאת….

“ממעמקי החושך, הלך ונתעלה בשקידה ובעמל, בגמרא ובראשונים, בהלכה ובבירורי אמונה של ספר הכוזרי ושל אמונת ראיית מעשה ד’ של עתנו זאת, ונהיה הוא עצמו אות וסימן ומורה דרך בבית מדרשנו לתורה הזאת”.

מספר החברותא שלו, אשר נפשו קשורה בנפשו: “אינני זוכר איך הגענו לזה, אבל גבי סיפר לי על הרב צבי יהודה זצ”ל: כשהצטרכו לכרות לו את הרגל, חששו שהרדמה תסכן את חייו. בזמן הניתוח הרב צבי יהודה לא צעק. שאלו אותו אם לא כואב לו, והוא ענה – זה מהדהד לי בראש, איך חזר גבי על אמרתו – ‘מאד מאד כואב לי שיהודים נמצאים בגלות’. גבי חזר על מילים אלו כאן במסדרון בהתלהבות כזו…”

מספר תלמיד בישיבה: “הכרתי את גבי בדבר אחד בלבד – בתפילה שלו. לא ישנתי אתו באותו חדר, לא הייתי חברותא אתו, לא ישבתי לידו, ולא… ולא הכרתי אותו בכלל. אבל, את התפילה שלו הכרתי מהיום הראשון שהגיע לישיבה. הסתכלתי בתדהמה עצומה איזה תפילה, איזו דבקות, וזה פשוט הדהים אותי…. אם היו שואלים אותי – את התפילה של מי מקבלים מיד בשמיים? – הייתי יכול לענות לכך בנחרצות ובמהירות – גבי!
אין ספק שתפילתך גבי יכולה להוות דוגמא לכולם. היא הייתה והיא גם תמשיך להיות…”

מסיים רבו, “ומכאן עלה ונתעלה, מתוכו, בדבקותו בד’, תוך כדי בירור סוגיית עקידת יצחק עם אחד מרבותיו, למדרגת ר’ עקיבא וחבריו, לקיים בפעל ממש את הציווי: ‘ואהבת את ד’ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך’. וודאי עומד הוא למעלה ומתפלל על גאולת ישראל וקיבוץ נידחיו והגדלתה של תורה. ואנו כאן למטה, נמשיך להגדיל תורה ולהאדיר לישועת ד’, עמו, ונחלתו.
ובלע המוות לנצח, וחרפת עמו יסיר, בשוב ד’ שבות עמו, יגל יעקב, ישמח ישראל, יקומו וירננו שכני עפר,” במהרה בימנו אמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

* הרב מוטי נחמני / עריכה – ברכה סליי

 

 

In Memory of Gabriel Hershberg Z”L

Gabriel Hershberg was born in Budapest, Hungary on Shabbat Chanukka 1972. He was the first child of a middle class family who, despite the appearances of assimilation, succeeded in giving their children a strong and positive sense of Jewish identity.
In 1989, after the fall of the communist government, Gabi’s parents sent him and his younger brother to a summer program in Israel. It had a huge impact on his life and after graduating high school, Gabi decided to come on Aliya.
Gabi was an outstanding student and a wonderful soldier. Before he began his army service he had managed to learn in the “Mechina for Olim” in the Hebrew University and at Yeshivat Har Etzion. After completing his army service, he began to learn at Machon Meir in Jerusalem, but a few months later he went back to Hungary with his brother on to encourage Aliya. When he returned to Jerusalem he decided to study at Yeshivat Ateret Cohanim. He came to love the Yeshiva intensively.

In the middle of the night, on the 20th of Cheshvan 5758, as he was making his way with his friend, Benny Dil, from the Yeshiva to his dormitory near Damascus Gate, two terrorists ambushed and shot at them.
Gabi was killed immediately and Benny Dil was seriously injured.
At his funeral, his Rav spoke of him: “…From the depths… he walked and rose up through perseverance and hard work, in the Gemarra and the Rishonim, in Halacha and in the clarification of faith in the Kuzari’s book and of the faith of seeing the hand of G-d in these times, and he was himself a sign, a symbol and a guide in our Beit Midrash for this Torah”.

Gabi will always be remembered by his friends for his love of his fellow man, his love of Israel, his love of Torah and his love of G-d.

May his soul be bound in the chain of life and may his memory be blessed.

* Compiled by Bracha Slae. Translated by Miriam Hartog