תמרורים לקורות חייו

עם אמא, לאה אתאלי

אלחנן נולד בכ”ג אלול התשכ”ד.
בגיל חודש וחצי עלה ארצה עם הוריו, ומאז חי בירושלים. שנות ילדותו הראשונות עברו בשכונת קרית-יובל.
אלחנן למד בבית הספר הממלכתי-דתי בבית הכרם, ובבית הספר “דוגמא” ע”ש הרב עוזיאל. בהיותו בן אחת עשרה עבר עם המשפחה לגור בירושלים שבין החומות.
נטייתו הטבעית לקודש התגברה ביותר לקראת גיל שתיים עשרה. הוא ביקש לעבור מבית הספר “דוגמא” לכיתה ז’ ב”ישיבת ירושלים לצעירים” שליד ישיבת “מרכז הרב”.

אלחנן, אביטל ונחליאל

בכתה ט’ גילה רצונו להפסיק את לימודי החול ולהתמסר כולו ללימודי הקודש. באותה תקופה גברו בו נטיות רוחניות גבוהות ושאיפה גדולה לשלמות בכל התחומים, שאיפה שהתייסר בה תקופה ארוכה.
מתוך דאגה ובנסיון לכוונו לאפיקים “מעשיים”, החליטו הוריו בהתייעצות עם הרב צבי יהודה קוק זצ”ל (שרק את דעתו הסכים אלחנן לקבל) ועם מחנכיו, לשלבו במסגרות הכוללות לימוד עם עבודה חקלאית: קיבוץ כפר עציון והיישובים עצמונה אשר ברצועת עזה וקשת ברמת הגולן.
המגע היצרני הבלתי-אמצעי עם אדמת ארץ ישראל, ענה בדיוק לשאיפותיו וסייע רבות בגיבוש אישיותו ותפיסת עולמו.
בגיל שבע עשרה חזר אלחנן לספסלי הישיבה הגבוהה “מרכז הרב”, בה המשיך בחיפוש דרכו האישית המיוחדת אל הקודש, ללא כחל ושרק.

עם האחייניות אתאל כהן (בלוך) ומיטל רובכה (אתאלי)
עם האחייניות אתאל כהן (בלוך) ומיטל רובכה (אתאלי)

אישיותו הצטיינה בדרישה בלתי מתפשרת בנוגע לעצמו, יחד עם אהבה אמיתית לזולת והתעלמות מחסרונותיהם של הסובבים אותו.
הוא רחש אהבה ללא גבול לכל אשר בשם ישראל יקרא. כל פגיעה, פיזית או אחרת, ביהודי פרטי, בעם או במדינה, הייתה לו כפצע אישי כואב, כי בנפשו בערה קנאה גדולה לכבוד ישראל. מתוך כך, הייתה לו הערצה בלתי רגילה לכל אלו שנפלו על קידוש ה’, בידי אויבי ה’ ושונאי עמו.
בגיל עשרים ואחת, בשנת התשמ”ו, התגייס לצה”ל לטירונות בהנדסה קרבית. הוא ראה בשרות בצה”ל משימת קודש במלוא מובן המילה, ובמשך כחמש שנים שילב לסירוגין שרות מלא בצבא ביחידות הקרביות של חיל ההנדסה ובמיוחד בחטיבת “גבעתי”, עם לימודים בישיבת “עטרת כהנים”, השוכנת בירושלים שבין החומות.page-0012בקיץ התש”ן, השתחרר מצה”ל בדרגת סמל ראשון וחזר ללימודים בישיבות “עטרת כהנים” ו”בית אורות”.
ב”בית אורות” אשר על הר הזיתים, היה חלק מגרעין הראשונים שהקימו את המקום, ותרם אישית בהתלהבות רבה לבנייתו של הבית, רוחנית וגשמית.
בחורף התשנ”א, לאחר לבטים ארוכים והתייעצויות, פנה אלחנן לאפיק המעשי, להכשרה מקצועית במסגרת מכללה טכנולוגית של משרד העבודה. הוא חזר במרץ רב ללימודי המתמטיקה, פיזיקה, האנגלית והמחשבים, אותם נטש בהיותו בן ארבע עשרה, ובכוח הרצון העז שלו הצליח מאוד בלימודים אלה, תוך שילובם עם לימודי קודש בישיבה.
אלחנן אהרן הי”ד היה איש עניו מאוד, עדין וצנוע, שעל אף שמחת החיים שהקרין סביבו, לא הרבה לספר על עצמו, מחשבותיו ומעשיו, ועל כן הדברים שנכתבו כאן אינם אלא בבחינת “תמרורים” המאירים אך מעט מאישיותו ודרכו בחיים.